נוסעים כאן

כל סוגי התחבורה בישראל

סוגי תחבורה ציבורית בישראל – מההווה לעתיד

ישראל היא מדינה השואפת להתקדם ולהתפתח בתחומים שונים כל הזמן. אחד מהאתגרים הגדולים העומדים בפני כולנו, החיים כאן, מדי יום הוא עומסי התנועה. האוכלוסייה גדלה מיום ליום והעומס בכבישים רק גובר, ולכן יש צורך במערכת תחבורה ציבורית יעילה ומגוונת. מערכת תחבורה ציבורית טובה יכולה להעביר אנשים רבים להשתמש בה במקום להוציא את הרכב הפרטי שלהם כשהם נוסעים לעבודה בבוקר, וכך למזער פקקים ואפילו לתרום לאיכות הסביבה. בואו נדבר על סוגי התחבורה הציבורית הקיימים היום בישראל, על יעילותם וכן על המבט לעתיד בתחום זה.

אוטובוסים

התפתחות שירות האוטובוסים בישראל

אחד מאמצעי התחבורה הציבורית הנפוצים ביותר בארץ הוא האוטובוסים. שירות האוטובוסים החל עוד בתקופת המנדט הבריטי, כאשר חברות פרטיות הפעילו קווים בין הערים הגדולות. עם הקמת המדינה, הוקמה חברת "אגד", שאיגדה את מרבית החברות הפרטיות תחת קורת גג אחת.

במהלך השנים, עם גידול האוכלוסייה והתפתחות הערים, הורחבו קווי האוטובוס. הם הפכו לשירות יעיל ונגיש לנוסעים רבים. היום קיימות מספר חברות אוטובוסים הפועלות ברחבי הארץ ומספקות שירות בקווים עירוניים ובינעירוניים. בין החברות הבולטות ניתן למנות את אגד, דן, קווים ומטרופולין. קווי האוטובוס מקשרים בין ערים, שכונות ויישובים, ומאפשרים לתושבים להגיע ליעד שלהם בקלות.

מי מחזיק בבעלות על חברות האוטובוסים?

חברות האוטובוסים הגדולות מוחזקות על ידי קרנות מהבולטות בשוק. חברת מטרופולין, למשל, שייכת במלואה לבון תור, המוחזקת על ידי קרן ג'נריישן, שבראשה עומד ארז בלשה. אגד שייכת היום לקרן קיסטון ולקרן המורים והגננות, ואילו קווים – לחברת מאיר למכוניות ומשאיות.

ציוד, תחנות ונתיבים

גם ציוד האוטובוסים השתפר עם ההתפתחות הטכנולוגית. רוב האוטובוסים היום ממוזגים ומצוידים במערכות מידע אלקטרוניות, המספקות מידע בזמן אמת על זמני ההגעה של האוטובוס לתחנה. בנוסף, ברוב האוטובוסים קיימות מערכות קוליות המכריזות על התחנה הבאה ומקלות על הנוסעים.

תחנות האוטובוס הפזורות ברחבי הארץ הן נקודות עצירה להעלאה ולהורדה של נוסעים. במהלך השנים החלו לפרוס ברחבי הארץ נתיבי תחבורה ציבורית (נתצים), המיועדים רק לתנועת אוטובוסים. הנתצים מאפשרים לאוטובוסים לנסוע בצורה מהירה יותר ולחסוך זמן נסיעה יקר.

קווי אילת

חלק חשוב ממערך התחבורה הציבורית הוא האוטובוסים לאילת. חברת אגד מפעילה קווים סדירים מערים מרכזיות כמו תל אביב, ירושלים ובאר שבע לאילת. הנסיעה אורכת בין 4 ל-6 שעות, כולל עצירה להתרעננות, תלוי בנקודת המוצא ובמסלול. האוטובוסים מצוידים במיזוג אוויר, בשקעי טעינה ולפעמים גם בווייפיי זמין כדי להקל על הנסיעה הארוכה. בשנים האחרונות דואגים שהאוטובוסים לאילת יהיו כמה שיותר מרווחים, כדי שלנוסעים יהיה נוח במשך כל שעות הנסיעה. למרות התחרות מצד טיסות פנים ורכבים פרטיים, האוטובוסים לאילת הם אופציה פופולרית, במיוחד לתיירים ולמטיילים בתקציב מוגבל, וכן עבור תושבי אילת המבקרים במרכז הארץ.

 

סוגי תחבורה ציבורית בישראל

 

רכבות

שירות רכבת ישראל

חברת רכבת ישראל אחראית על תפעול מערך הרכבות במדינה, המורכב ממספר קווים המקשרים בין הערים המרכזיות. הרכבות מאפשרות לנסוע במהירות וביעילות, בלי להיכנס לפקקים.

בשנים האחרונות, עם העלייה ברמת החיים והגידול באוכלוסייה, חל גידול בביקוש לשירותי הרכבת. כתוצאה מכך, רכבת ישראל פועלת להרחבת פריסת המסילות ולהגדלת תדירות הרכבות. בתקופה זו מתבצעות עבודות תשתית נרחבות להקמת קווי רכבת חדשים, שיחברו בין ערים נוספות ברחבי הארץ.

הרכבת הקלה

רכבות קלות הן למעשה חשמליות הנעות על מסילה ייעודית ומספקות פתרון תחבורה יעיל ומהיר בתוך העיר. לאחרונה נחנכו פרויקטים לרכבות קלות ולמערכות תחבורה מהירות בגוש דן (תל אביב, בת ים, פתח תקווה ועוד). מדובר בפרויקט גדול שאמור היה להסתיים לפני שנים, אבל נדחה פעמים רבות.  הרכבת הקלה בירושלים פועלת בהצלחה כבר לא מעט שנים.

מערכת תחבורה מהירה

נוסף לרכבות הקלות, מתוכננות גם מערכות תחבורה מהירות – מסלולי BRT (Bus Rapid Transit). מערכות אלו כוללות נתיבי תחבורה ייעודיים לאוטובוסים, המאפשרים להם לנסוע במהירות גבוהה יותר ללא הפרעה מכלי רכב פרטיים. פרויקטים אלו נועדו לייעל את התחבורה הציבורית ולהפוך אותה לאטרקטיבית יותר לנוסעים.

בארץ פועלת המערכת בחיפה, בירושלים ובאשדוד, והתכנון הוא להתרחב גם לאזור גוש דן. התוכנית כוללת הסבה של נתיבי נסיעה קיימים לנתיבי תחבורה ציבורית ושילוב טכנולוגיות חדשניות. המטרה – לשפר את חוויית הנסיעה.

אחריות על התחבורה הציבורית בארץ

האחריות על התחבורה הציבורית בארץ מתחלקת בין גורמים שונים. מצד אחד, יש לנו את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. הוא אחראי לקבוע את מדיניות התחבורה הציבורית ברמה הלאומית, לפקח על הפעלת קווי השירות ולהעניק רישיונות להפעלתם. משרד התחבורה גם קובע תקנות ותקנים בטיחותיים, ומתכנן ומאשר מסלולי קווים, תדירות נסיעות ותעריפים.

מהצד השני יש את חברות ההיסעים אשר אחראיות על יישום המדיניות והתקנות שנקבעו על ידי משרד התחבורה. הן מנהלות את התפעול היומיומי של קווי האוטובוסים, ואחראיות על תחזוקת הצי, על גיוס והכשרת נהגים ועל שיפור השירות ללקוחות. ניקח לדוגמה את חברת מטרופולין, השייכת לבון תור המוחזקת על ידי קרן ג'נריישן. באחריותה של החברה לדאוג לעמידה בזמנים, להקצאת קווי אוטובוסים המספקים את הצרכים ולגיוס נהגים מקצועיים ואיכותיים. החברה גם אמונה על תכנון לוח הזמנים המדויק בהתאם להנחיות המשרד.

לסיכום

אנחנו נמצאים בתהליך ארוך של שינוי ושל שיפור סוגי התחבורה הציבורית בישראל. בעוד שהאוטובוסים והרכבות ממשיכים להיות עמוד השדרה של המערכת, מתחילים להיכנס לא מעט פתרונות חדשניים – רכבת קלה, מערכות שיתוף רכב ואפילו תחבורה אוטונומית. האתגר העומד בפני מקבלי ההחלטות הוא ליצור מערכת משולבת, יעילה וידידותית לסביבה, שתענה על צורכי האוכלוסייה ותתמודד עם אתגרי העתיד. השקעה נכונה בתחבורה ציבורית תשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל, ויותר מזה – תתרום לצמיחה כלכלית ולשמירה על הסביבה.

נגישות